תשואה נומינלית מול תשואה ריאלית — למה אינפלציה חשובה בהשוואה?

כשקרן מדווחת על תשואה של, למשל, 6% בשנה, זהו בדרך כלל מספר "נומינלי" — הוא לא לוקח בחשבון שהמחירים במשק עלו גם הם. כדי לדעת כמה באמת "התעשרתם" מבחינת כוח הקנייה, צריך להסתכל על התשואה הריאלית.

ההבדל בין השתיים

תשואה נומינלית היא התשואה הגולמית, כפי שהיא מדווחת, בלי כל התאמה. תשואה ריאלית היא התשואה הנומינלית בניכוי שיעור האינפלציה לאותה תקופה. באופן מקורב:

תשואה ריאלית ≈ תשואה נומינלית − שיעור האינפלציה

לדוגמה, אם קרן הניבה תשואה נומינלית של 6% בשנה שבה האינפלציה הייתה 3%, התשואה הריאלית היא בקירוב 3% בלבד — זה השיפור האמיתי בכוח הקנייה של החיסכון שלכם.

למה זה קריטי בחיסכון לטווח ארוך

בחיסכון שנמדד בעשורים — כמו קרן השתלמות, קופת גמל וקרן פנסיה — הפרשי אינפלציה מצטברים משפיעים מאוד. תשואה נומינלית שנראית מרשימה על הנייר יכולה להתברר כבינונית או אפילו שלילית במונחים ריאליים בתקופות של אינפלציה גבוהה. ולהפך: תשואה נומינלית מתונה בתקופת אינפלציה נמוכה יכולה להיות טובה יותר במונחים ריאליים ממה שנראה במבט ראשון.

זו אחת הסיבות שחשוב להסתכל על ביצועי קרן על פני תקופות ארוכות ומגוונות, שכוללות גם שנים של אינפלציה גבוהה וגם שנים של אינפלציה נמוכה — ולא להתרשם מתשואה נומינלית של שנה בודדת.

איך להשתמש בזה בהשוואה בין קרנות

• כשמשווים קרנות באותה תקופת זמן, האינפלציה זהה לכולן — ההשוואה היחסית ביניהן תקפה גם בתשואה הנומינלית.
• כשבודקים אם החיסכון "שווה את זה" לאורך זמן (למשל לעומת אפיקים אחרים או לעומת עלות המחיה הצפויה בפרישה), חשוב להסתכל על התשואה הריאלית ולא רק הנומינלית.
• היזהרו מהשוואת תשואות בין תקופות שונות עם רמות אינפלציה שונות בלי לנטרל את ההבדל.

מגבלות

שיעור האינפלציה העתידי אינו ידוע מראש, ולכן תשואה ריאלית תמיד מחושבת רטרואקטיבית על סמך אינפלציה שכבר התרחשה. תשואות עבר, נומינליות או ריאליות, אינן מבטיחות תוצאות דומות בעתיד. מידע זה הוא הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני או המלצת השקעה.